בלב התרגול היוגי נמצאת הנשימה. בליבה של הנשימה מצוי הקשר למקור אנרגיית החיים- פראנה. כשמתרגלים יוגה בנשימה מודעת, כשמתרגלים נשימה במודעות ואהבה, כשזוכרים את זהותנו האמתית עם כל נשימה ונשימה, כשנושמים באהבה ובדבקות מילים מלאות כוונה:
אז הקשר בין המרחב הגשמי והמרחב המעודן הופך להיות קשר יציב ומתמשך , והנשימה הופכת להיות תפילה.
סיפור הבריאה הקדום, שיש לו גרסאות דומות בתרבויות רבות, מתאר את הרחם הקוסמית, הביצה המוזהבת, ואת הבקיעה לעולמות חדשים. זה סיפור שמתאר זעזוע של מבנה מוכר, מבנה שהגיע זמנו להיסדק בכדי שחיים חדשים יוכלו לבקוע. נכון, הסדק אולי היה נחרץ בכל מקרה כשמגיע הרגע, אבל החיים שבתוך הביצה חייבים ליצור לחץ על הקליפה גם מבפנים.
המציאות של כולנו נסדקת, ומזמינה אותנו להיזכר בסיפורים קדומים, ולהתעורר לתנועה שמאפשרת לנו להיות שותפים פעילים ומודעים לשחרור מהמבנים הלוכדים, גם אם הם כאלה שהזינו אותנו, הגנו עלינו, ואפשרו לכאוס האישי והקולקטיבי לקבל צורה.
בשיעור הזה נתרגל תרגולים פיזיים-תודעתיים שיעזרו להניע ולכוון את הכוח הזה שכמהה להשתחרר.
אני מתרגלת יוגה מ1996, התחלתי כמתרגלת איינגר.
ב2004 התחלתי לתרגל קונדליני יוגה, שהאיצה תהליך ריפוי עמוק.
מאז הקדשתי את חיי להוראה ולתרגול, בעיקר כמורה של מורים .
בעשור האחרון הייתי במסע של נדודים והכשרת מורים בין אירופה, טורקיה וישראל.
שנת 2020 אתגריה ומתנותיה הביאו אותי לעצור את תנועת המסע, ולהיות שוב בארץ.
